דברים שאיבדנו בדרך - הבלוג של זוהרת

זוהרת

מה הקטע שלי

גיל: 33
על עצמי: משוררת ללא שירים

כל הנכתב כאן , מועתק מהספר, ואני מקווה שזה לתועלת הכלל.

רק חיבוק אחד

מישהו פתח את סגור ליבו לפניך.

הוא רצה שתאזין לו, אבל נאמת לו נאום.
הוא ייחל למעט אהדה והבנה, אבל הרבצת בו מוסר. 
הוא קיווה שתסייע לו, אבל ניסית לתקן אותו.

הוא ביקש כתף תומכת, אבל הסברת לו שהוא צריך להיות חזק. 
הוא השתוקק לחיבוק, אבל קיבל צרור עצות סטנדרטיות שידע לבד. 
הוא ביקש חמלה ואמפתיה, אבל זכה ממך לרחמים.

מישהו פתח את סגור ליבו לפניך, 
אך לא הענקת לו את מה שהוא קיווה לקבל, 
אלא את מה שהיה נראה לך שהוא צריך.

לא השכלת להבין שכאשר אדם טובע, 
זה לא הזמן ללמד אותו לשחות. 
שאדם במשבר זקוק לתמיכה, 
ולא להקמת ועדת חקירה והפקת לקחים.

שחמלה בה חפץ – היא כזו המגיעה מתוך הזדהות, 
ואילו רחמים שנתת לו – הם כאלו המגיעים מתוך התנשאות.

ושעצות בנאליות אדם יכול לייעץ לעצמו, 
אבל חיבוק, חיבוק הוא חייב לקבל ממישהו אחר.

 

[פורסם : י"ז אב תשע"ג 00:31]
✍ הוסף תגובה ✍
1 תגובות
ליבי1: [ח' 'אדר ב תשע"ד 00:43]
בס"ד
וואו! יפה! אהבתי מאד! כתוב יפה וכל כך נכון!
✍ תגובה ✍

מבקרים אחרונים

סה"כ 34 ביקורים בבלוג

תגובות אחרונות בבלוג

ליבי1 על:
רק חיבוק אחד
ננוש על:
תלוי מאיזה צד
טליה על:
תלוי מאיזה צד
הנסיכה_הפרסית על:
תלוי מאיזה צד
מגניב19 על:
להכיר אותך באמת
חובב קריאה על:
להכיר אותך באמת