בצל הערפל פרק 12
להורדת הפרק בפורמט PDF

פרק 12

היא חושבת שלא ראיתי את הדמעות שלה.
היא חושבת שלא שמעתי אותה בוכה בחדרה.
תמיד זה כך, בשעה זו היא פורקת.
בוכה ומשחררת הכל.
לא שאלתי אותה למה היא בוכה.
מעולם לא שאלתי ולעולם לא אשאל.
אך הפעם, הפעם ידעתי בדיוק למה.
הוא התקשר אליי.
ביקש שניפגש, שנכיר האחד את השני.
נפגשנו.
הוא הזכיר לי את האושר שהיה בה בימים בהם היו יחד.
הזכיר את הפנים הזורחות שלה בתקופה ההיא.
כמה היא פרחה, כמה טוב היה להם יחד.
ביקש שאשכנע אותה, שאדחף אותה להסכים לפגוש אותו.
לפחות פעם אחת! רק אחת...
את השאר הוא יעשה.
הבטיח לא לפגוע בה שוב.
הוא רוצה אותה! רק אותה.
אבל לא הייתי מסוגל.
אני יודע כמה היא נפגעה ממנו אחרי הפרידה המגוחכת הזו.
אז לא אמרתי מילה.
לא הזכרתי דבר.
נתתי לה להחליט לבד.
היא ילדה גדולה.
אני מניח, שהיא החליטה את ההחלטה הנכונה.
אני רק מקווה שהוא לא יתקשר לשכנע שוב.
כי אם כן,
אני אהיה זה שיספר לו כמה היא בכתה,כמה אני בכיתי.
כמה היא כאבה ונפגעה.
אני אספר לו את הימים הקשים שבאו אחריו,
את הנסיונות והקשיים שעברו עליה.
אני איידע אותו במצב הנתון שלה, בכאב הזה שהיא עשתה הכל כדי לצמוח ממנו.
ואבקש ממנו, 
שלא יתקשר שוב, שלא יבקש להיפגש.
כי אני בסה"כ רוצה בת בריאה בנפשה ובגופה, בת מאושרת.
אני אאחל לו את כל הטוב והאושר, עם מישהי אחרת.
----
בוקר.
בית מדרש הישיבה הגדולה.
כל אחד יושב במקומו, תלמידי הישיבה מתחילים להתאסף לקראת תפילת שחרית.
רבני הישיבה עטורי הזקנים כבר במקומותיהם, ממלמלים בכוונה.
חלק מתלמידי הישיבה רק התעוררו בבהלה והזדרזו לבית המדרש, חלקם קוראים בניגון ובהטעמה את ברכות השחר
ורק אחד.
מחזיק בידו מעטפה, עליה כתוב "עבור נתי בלבד" ובוכה

 


[י' תמוז תשע"ד 16:11]

לפרק קודם לפרק הבא
✍ כדי להגיב ולהוסיף הודעות יש להתחבר לאתר ✎


תגובות:
מאת: נויהלי
גמאני בוכהההההdescription_arr[2]description_arr[2]description_arr[2]
איזה קשה לקרא את זה...

[י"א תמוז תשע"ד 10:48]

מאת: הנסיכה_הפרסית
כן, זה קשה, אבל אלה החיים.

שמחה שאהבת גם את הפרקים הקודמים :)
[י"א תמוז תשע"ד 12:46]

מאת: נויהלי
כן...רק היום ראיתי אותם
אהבתי!
[י"א תמוז תשע"ד 12:59]

מאת: הנסיכה_הפרסית
כיף :)
[י"א תמוז תשע"ד 13:39]

מאת: דובונת
אאוצ. גרמת לי לרחם קצת גם עליו...
[י"א תמוז תשע"ד 21:56]

מאת: הנסיכה_הפרסית
כן, הייתה לי כוונה כזו....

אני חושבת שזה מה שכיף בסיפור (לקרוא ולכתוב) גורם ההפתעה הזה, הרגשות הקיצוניים הלא מוסברים...
וכו'..
[י"א תמוז תשע"ד 22:14]

מאת: דובונת
צודקת.. את כותבת מעולה!
[י"ב תמוז תשע"ד 11:57]