בצל הערפל פרק 13
להורדת הפרק בפורמט PDF

פרק 13

הרגשה חמוצה מלווה אותי כבר מספר ימים. אך מצד שני הקלה.
אני מרגישה שעשיתי את הצעד הנכון, אפילו שהוא קצת כואב.
ה' יסייע בעדי, ימשיך להנחות אותי בדרך הנכונה.
אני מרגישה טוב יותר פיזית, הבדיקות הרפואיות שלי מעידות על זה.
קיבלתי אישור לחזור לעבודה ולבוא לביקורת בעוד חצי שנה.
מאושרת וטובת לב, אני באה... מאושרת!
כל הצוות שלי מקבל את פניי בשמחה, חיוכים וחיבוקים...
והכי כיף, עוגה ובלונים.

מולי יושבת עובדת חדשה, החברה גדלה והתפתחה מעט בתקופה האחרונה.
אז שוחחנו פה ושם, היכרות קצרה בינינו וחזרנו לעבוד.
מידי פעם מגניבות עוד מילה ובדיחה, מצחקקות וחוזרות לניירת.
חיבבתי את מירי מאוד.
בחורה חייכנית ועדינה.
צעירה שזה הרגע סיימה את לימודיה.
היו לנו שיחות רבות בענייני שידוכין, שתינו נמצאות עמוק בתוך ה"שוק".
היא סיפרה לי על הבחור שהיא הכי רצתה... ואני... סיפרתי לה על נתי.
השתדלנו לספר הכל בהומור.. אחרת אם לא נצחק, נבכה.
--
יום אחד היא סיפרה לי על בן דודה שלה. שהוא בערך בגילי.
שיבחה אותו. כליל המעלות.
ועוד הוסיפה: "אם הוא לא היה קרוב משפחה, הייתי חוטפת אותו בשתי ידיי".
הפעם, החלטנו לברר בקפידה.
לבדוק כל פסיק וכל רבב.
בדיקה לעומק. לאורכו ולרוחבו.
בחור נאה, גבוה, משפחה טובה, הורים מצוינים.
הוא הבכור במשפחה.
בעל מידות טובות, אוהב לעשות חסדים.
רגיש, שמח והכי חשוב— מתמיד רציני!
חששתי, לא רציתי שזה יקרה שוב.
שנתאים, שהשאיפות שלנו תהיינה זהות.
שיגיע היום בו אתחיל להרגיש קרובה אליו.
ואז, בום!
הכל יתפוגג.
פחדתי.
אבל הסכמתי להיפגש.
בכל אותם הימים עד הפגישה, היא דאגה בכל יום לספר לי פרט נוסף ומעניין עליו.
באחד מהם היא סיפרה שאנחנו קצת דומים.
צחקתי. 
"אני נראית גבר? או שהוא נראה אישה?"
אז היא רק אמרה, יש כמה תווי פנים מזכירים.
קצת עיניים, אף, מבנה פנים..
"יהיו לכם ילדים יפים", היא קבעה ביום אחר.
---
יום הפגישה.
סיימתי את עבודתי.
הזדרזתי להגיע לבית, להתארגן בהתאם ולצאת בזמן כדי שלא אאחר.
התרגשתי.
היו לי קצת פרפרים בבטן.
אט אט, ההתרגשות התחלפה בדאגות למיניהן.
בפחדים שונים שהפחדתי את עצמי.
אבל לא נתתי להן להשתלט עליי.
הוריי שמחו שהנה, סופסוף אחרי כל הזמן הזה...
אני יוצאת לפגישה.
יצאתי.
ממתינה לאוטובוס.
ומדמיינת בעיני רוחי את הגבר של חיי.
מחזקת את דעותיי בעניין השאיפות לבית שאקים יחד עם המיועד לי
ומגניבה עוד תפילה קטנה עד שהאוטובוס יגיע.
נכנסתי ללובי בית המלון.
ואז הוא צעד אליי.
גובהו ממוצע,
מזוקן ומאוד לא לטעמי
מחזיק סיגריה בידו האחת.
וחליפתו מקופלת על ידו השניה.
באותו רגע רצות בי מחשבות:
"למה עשיתי את זה לעצמי?" "לכי מכאן"
והוא מתקרב אליי ואומר:
אני מניח שלך חיכיתי כאן חצי שעה.
שאלתי: "אתה דוד?"
לשמחתי, הוא ענה בשלילה.
והמשיך הלאה.
לפתע נפתה הדלת,
והוא נכנס בה.
תמיר ונאה.
אצילי ועדין.
חיוך מבוייש.
ואני בוחנת קלות את פניו.
אכן, יש לנו עיניים באותה הצורה. 
היה נחמד להתבונן בהן.
התיישבנו בפינה צדדית, בה נוכל לדבר בנינוחות...
הוא סיפר לי על משפחתו, הוריו המקסימים.
אנשים מסורים ומיוחדים, אחיו ואחיותיו שקטנים ממנו.
ואני סיפרתי לו על משפחתי, הוריי, אחיי... 
הוקסמנו ממשפחות שתי הצדדים.
עם הזמן שחלף כ"כ מהר הספקנו לגלות שיש בינינו לא מעט דברים דומים.
שנינו בכורים, ל7 אחים קטנים.
לשנינו יש שאיפות זהות לגבי בניית הבית.
שנינו אוהבים את אותו סגנון מוזיקה.
שנינו מנגנים על כלי נגינה.
שנינו מחכים לעונת החורף שכבר תגיע!
ואנחנו אוהבים את אותו הצבע. לבן, נקי וטהור!
עוד לגימה קטנה מכוס הלימונדה שלי,
מבט בשעון...
הגיע הזמן לסיים.
לי מחר יש עבודה .
והוא צריך לחזור לישיבה.
סיימנו בחיוך ואיחולי הצלחה.
נפרדנו לשלום.
---
בדרך חזור לבית כבר הספקתי להתגעגע שוב.
הוא השאיר "טעם של עוד".
רציתי עוד קצת לדבר איתו.
הוא חכם ומבריק.
מצחיק ושנון.
נאה ואצילי.
קסם של בחור.
צלצול טלפון קטע את מחשבותיי.
"מירי עבודה מתקשר אלייך"
כך היה כתוב על צג המכשיר.
אני עונה.
והיא: "תגידי לי, מה עשית לו??"
אני: "מה עשיתי לו?!"
"אין. ידעתי שתתאימו. איזה חוש יש לי".
"אממ... אממ... "
"תפסיקי לגמגם, מתי פגישה הבאה?"
"מי אמר שאני רוצה עוד אחת?"
"אל תעבדי עליי. אני יודעת שאת רוצה".
"נכון, אני רוצה. תני לי להעביר את הלילה, נדבר על זה מחר. תביאי קצת נשנושים להפסקת צהריים".
"יששששששששששששש. לילה טוב".

---
הוריי מביטים בי.
ומחייכים.
זה זמן רב שלא חייכתי כך.
זה זמן רב שלא סיפרתי להם בהתלהבות על הבחור שפגשתי.
שמחים ומרוצים נכנסנו לחדרי השינה.
כל הלילה התגלגלתי במיטה מההתרגשות.
חשבתי עליו המון.
לו רק ידע את זה.
קיוויתי,
רציתי בכל מאודי.
שהוא יביא איתו בשורות חדשות ומשמחות.
שחיי ישתנו מן הקצה אל הקצה.

מה שלא ידעתי,
שחיי ישתנו.
ישתנו ועוד איך


[כ"ו תמוז תשע"ד 17:11]

לפרק קודם
✍ כדי להגיב ולהוסיף הודעות יש להתחבר לאתר ✎


תגובות:
מאת: טליה
מה מה מה????? נווווווו

מסנה.. תני לה מנוחה.. מה החיים השתנו??? זה נשמע רע!!!!

בבקשה בבקשה שיהיה טוב!!!!

היא חמודה וגם הוא ושיהיו להם ילדים יפים וזה....

רק תביאי תמונה :-P

[כ"ט תמוז תשע"ד 01:04]

מאת: הנסיכה_הפרסית
חחח ישתנו באופן מפתיע. אני מחכה לפרק הזה שיגיע עוד מאז פרק 3...

שמחה שאהבת :)
[כ"ט תמוז תשע"ד 13:27]

מאת: דובונת
מ-ת-ח...
מחכה להפתעה..
[ב' אב תשע"ד 23:18]

מאת: הנסיכה_הפרסית
חח רק שלא תתאכזבי...
[ב' אב תשע"ד 23:58]

מאת: דובונת
התאכזבתי.....
עדיין אין פרק נוסף! :\
[י"א אב תשע"ד 10:41]

מאת: הנסיכה_הפרסית
כן... אני מצטערת :(

[י"א אב תשע"ד 14:05]

מאת: רן-יהב
סוף הדרך אין מילה אחרת. קראתי את הסיפור ביומיים בכל פרק ניסתי לנחש מה יהיה ההמשך, 12 ניסיונות כושלים ו1 נכון, אבל זה לא שווה כי זה היה בפרק ה. עכשיו אני במתח

[כ"ב אב תשע"ד 15:10]

מאת: הנסיכה_הפרסית
אני שמחה שאהבת רן !! מקווה בקרוב... לסיים את כל הסיפור.. ואז הוא יעלה מסודר ובזמן..

[ב' אלול תשע"ד 18:48]

מאת: נויהלי
יוווווווו מהמם מדהים מיוחד מותח יפהייפה
איןןן!!!
[ו' אלול תשע"ד 18:22]

מאת: הנסיכה_הפרסית
שמחה לשמוע שאהבתם?

[ז' אלול תשע"ד 21:03]

מאת: אאא
description_arr[8] סיפור יפה מאד, להביא עוד פרקים.....
[כ"ו חשון תשע"ה 13:43]

מאת: נויהלי
מהמם נסיכה!!!!!
[י"א טבת תשע"ו 16:22]

מאת: הנסיכה_הפרסית
ייאיי :)

נויהלי... יש המשך!! עד הסוף... אבל המתכנת לא מעלה את זה משום מה :(
[י"ח טבת תשע"ו 13:31]