ציטוט אהבה פשוט פרק כד
להורדת הפרק בפורמט PDF

פרק כד

תקציר:
החבריה נמצאים על הגג של המלון בליל שבת. כשהם באים לרדת דרך הסולם, יהודית מועדת מהסולם.
_________________________________


רגלה של יהודית החליקה על השלב העליון של הסולם, שהתכסה בשכבה דקה של טל, שמסתבר שהנעל שבת של יהודית לא חיבבה במיוחד. הרגל השנייה ניסתה להיאחז בסולם, אך גם לה לא הייתה חיבה יתירה לטל, והיא החליקה גם, יהודית נשארה תפוסה לסולם בידה האחת, ובידה השנייה ניסתה להרחיק את עצמה מהקיר.
מוטי הביט מלמטה במחזה ההזוי ולא ידע את נפשו אם להילחץ או לצחוק. "מה אתה מסתכל שם מלטה?" צעקה לו יהודית. "אתה לא מבין שזה חולצה מרנואר? אם היא נוגעת בקיר עם כל הגריז, הלך עליה!". והמשיכה במאבק נגד הקיר וכוח המשיכה שעשו יד יחד במטרה לגרום לה להיתפס בסולם ולהישען על הקיר.
על הגג, גבי בהחלטה של רגע החליט לעשות מעשה, התכופף ומשך את היד של יהודית למעלה, ואחרי היד בא כצפוי שאר הגוף.
יהודית הביטה בו מזועזעת. "אתה נורמאלי? אני שומרת נגיעה! מה את חושב שעשית?"
גבי לא נשאר חייב "מאמי, את משוגעת? כמעט החלקת פה קומה... אם היד שלך הייתה מחליקה מהסולם, היית נופלת בבום לרצפה. ואת יודעת מה קורה כשמחליקים בבום לרצפה? מה שקרה למיקי".
מוישי הריח סיפור, והתעורר לחיים. "מיקי? איזה מיקי? מה קרה לו?"
גבי לקח נשימה ארוכה, והתחיל לספר "פעם כשעבדתי בשווארמה בז'בוטינסקי, היה עובד אחד שקראו אותו מיקי..."
יהודית התערבה בבוטות  "קודם כל-  מאמי תקרא לאחותך. דבר שני, הסיפורים שלך לא מעניינים אותנו עכשיו. כבר מאוחר לכולנו!"
מוישי תפס מנהיגות "צודקת. בואו נרד, והפעם בזהירות...".
החבורה ירדו מהסולם בשלום, ופנו לגרם המדרגות שהעלה אותם לגג של המלון. החבריה התחילו לרדת, וגבי התעכב רגע בשביל לנעול את הדלת שפונה לגג.
יהודית הביטה לרגע, כשראתה שכולם התקדמו רצה מהר חזרה לכיוון הדלת של הגג.
"אהמממ" ניסתה לומר משהו, אבל לומר תודה כעת, זה בעצם להודות שמקודם התנהגה באופן מחפיר. כך שפיה נאלם דום, עד שבסוף יצא מפיה  "אתה זוכר כשאכלנו אצלך בפיצה אני ומוישי בצהרים?"
גבי השיב "בטח זוכר... אני לא שוכח שום אף קליינט. למה?".
"אתה מכין פיצה טובה..." אמרה יהודית, תוך כדי שהיא מסתובבת ופונה למסדרון לכיוון חדרה.
גבי הביט אחרי דמותה המתרחקת, והקשה לעצמו  חרישית "מה יש לה לזאת'הי? מה נזכרה בפיצה עכשיו?"
 לאחר מספר דקות של הרהור בסוגיה המורכבת, כשכבר היה במיטה בשלבי נמנום מתקדמים הבליחה במוחו ההארה בעניין המעורפל. מלמל לעצמו "היא אשכנזייה... אלה נולדות ככה עם ראש עקום באורגינל. אין מה לעשות.". התהפך לצד השני, ונרדם.


****


בבוקר לאחר הקידוש אחרי התפילה, גבי ומוישי אספו את הברכונים. לפתע גבי פנה לכיוון אדם גבוה, שרירי ושחום, שעל חגורתו צרור ענק של מפתחות. מוישי הרהר לעצמו "מעניין עם כל השרירים זה מלסחוב את המפתחות האלה כל היום איתו...".
גבי הסתודד עם הענק מספר דקות, וחזר עם חיוך מאוזן לאוזן.
"צ'מע שנייה, זה האחראי הראשי פה, הוא זה שהביא לי את המפתחות לגג אתמול. שאלתי אותו מה יש לעשות פה בצהרים, והוא מספר  שיש בסביבה מקום שיש שם חתיכת נוף - איזה 25 דקות מהמלון. משו כמו הר שיש בו מערות... נירה לי כדאי שנקפוץ שמה אחרי החמין לראות על מה הוא מדבר. מה אתה אומר גבר?" ספק הודיע ספק שאל גבי את מוישי. מוישי התלבט וחכך בדעתו אם שווה לוותר על השינה אחרי החמין, לטובת ללכת בחום של צהרים בבקעת ים המלח בשביל לצפות בנוף כלשהו.
"נו מוישי, אתה רק פעם בחיים בים המלח בשבת. מתי פעם הבאה ייצא לך להיות פה בשבת? יהיה לך שכר פסיעות תחום שבת!" שילב גבי בכישרון בין המושג תחום שבת, לשכר פסיעות.
מוישי ניסה לרדת לעומק המושג "שכר פסיעות תחום שבת", אבל לא היה צורך כבר. הוא נדבק מההתלהבות של גבי ואישר.


"אוקי,אתה  יודע שאני בעקרון בעד דברים כאלה. השאלה אם הבנות יוכלו ללכת עם בנעלי שפיצים האלה שלהם- שאגב אני לא מבין למה נוצרו חוץ מלהרוג מקקים בפינה, אבל אוקי- אני כבר אשאל אותם.." ענה מוישי והלך לכיוון השמרטפיה, שם ניחש ימצא את יהודית. עמד מרחוק ליד הפתח, ויהודית הבינה את פשר עמידתו ויצאה לתפוס איתו דיבור בפינה, מתחת עץ דקל זקן נוטה למות שענפיו החומים הנופלים הצלו על האזור.


"יהודית, גבי אמר שיש פה מקום ליד עם נוף מדהים, רוצות לבוא איתנו אחרי הסעודה?".
יהודית הרהרה לרגע וענתה "לא יודעת... אין לנו כוח כזה. אתה יודע, כל הבגדי שבת... נתחיל להסתובב... לטפס... לא יודעת אם מתאים לנו. מספיק אתמול כמעט הלכה לי החולצה!".
"אז אני מבין שאת לא רוצה..." מוישי סיכם.
"אמרתי שאני לא רוצה? דווקא הייתי מאוד רוצה לטייל. אחלה רעיון! פשוט לא כל כך מסתדר..."
מוישי התחיל לאבד את סבלנותו. "בקיצור, זה כן או לא?"
"לא יודעת!" הרימה יהודית את קולה. "צריך לחשוב על זה! מה נראה לך אני כמו אחי, מרימים אליו טלפון ב10 בערב, וב11 כבר תראה אותו עוצר טרמפים צפונה... אני צריכה לחשוב, להתארגן..."
מוישי נאנח בייאוש... הבנות האלה...
"על מה הויכוח?" צץ לפתע קול נוסף בדו שיח בדמות לירז.
"הוא רוצה שנלך לטייל עוד שעה פה באזור! ככה בלי התראה בלי כלום..."
"מגניב לגמרי! ברור שאנחנו באות!"
"ברור לגמרי..." הוסיפה יהודית."בקיצור מוישי תודיע לנו כבר איפה נראה אתכם...ביי אנחנו צריכות לחזור..."
מוישי הביט על לירז ויהודית המתרחקות והרהר לעצמו "הבנות האלה.. זה כל הבנות ככה, או פאשלה בפס ייצור של שנת 89? או אולי זה בעיה ספציפית ביהודית?".
גבי צץ לידו משום מקום, וכמו ניחש על מה מוישי מהרהר שמח לשתף אותו במסקנותיו מהלילה הקודם  "הן כולן עקומות מלידה. אין להן תקנה...".
מוישי נאנח לרווחה. לפחות זה לא בעיה ספציפית ביהודית...


***
"שילוב מוזר של אנשים מסתובב שם ליד הים..." חשבה השמש בעודה מתמתחת, "3 בנים, 3 בנות, חלק דתיים חלק לא... טוב, מה זה ענייני, העיקר שאני מחממת אותם.. בעצם, תמיד עניין אותי מה החרדים האלה לובשים תחת הז'קטים שלהם, עכשיו זו דווקא הזדמנות טובה, הנה אני אחמם אותם קצת ו..."


מבלי משים, התחלקה הקבוצה ל-3 זוגות. מוישי ויהודית, מוטי ולירז ,ואיילה בתור ברירת מחדל שכזו- נתקעה עם גבי. שבשביל הרקורד- לא היה נראה מאוכזב מאוד מהסיטואציה...
לירז ומוטי הלכו יחד בשתיקה מעיקה. עד שמוטי אזר אומץ לנסות לפתח שיחה.
"אז מה קורה אתך לירז, לא כ"כ הספקתי לדבר אתך עד עכשיו.." אמר מוטי בעודו מוריד את החליפה שלו "וואו, איזה חום נהיה פה".
-"אני בסדר. נחמד לי להיות פה בשבת כשאתה פה גם בשבת. למרות שלא דיברנו כ"כ, עדיין.."
-"כן, גם לי.. זה טוב לראות אותך אחרי כ"כ הרבה זמן. ת' אמת דווקא לא חשבתי שיצא לי לראות אותך. אבל ניראה לך שזה כדאי?"
-"בואנה, אל תתחיל ישר עם הרע. תזרום  כמה דקות.. וחוצמזה מה ז'תומרת כדאי, לא תכננו את זה או משו. זה יד מכוונת מאלוקים, לא ככה?" לירז ענתה.
מוטי הרגיש שהוא הגזים ומייד התנצל  -"את צודקת, סליחה. אבל... אוף, זה  פשוט שיחד עם כל הכיף , ישר מגיע לי המצפון. כי הרי בסופו של דבר נפרדנו לא בגלל שזרקתי עליך סירים ומחבתות, אלא כי פשוט החלטנו שזה לא מתאים. זה לא קשר בר קיימא כ"כ.."
-"תדייק- אתה החלטת..."
לפתע מוטי הפתיע בהצהרה: 
-"נכון. אבל עזבי את מה שקרה, לבנתיים אנחנו כאן שנינו בשבת ביחד, אז עדיף שאם כבר אז כבר- ננצל ת' זמן ביחד, נעשה "יום מנוחה" למצפון שלי ואחרי שבת כבר ניראה מאיפה להמשיך.  או יותר מדויק, מאיפה לא להמשיך. אז תגידי, מה קרה עם הפרויקט ההוא שהיית צריכה להגיש?"
לירז קימטה את מצחה -"פרוייקט? איזה פרוייקט? אה הפרויקט ההוא... זה.. קצת פדיחות לי לומר את זה, אבל זה היה בדיוק כשה<החלטנו> את ההחלטה ההיא. ולא היה לי הכי ראש לפרויקטים..." אמרה לירז במבוכה מנסה שמבטה לא ייפגש בזה של מוטי.
-באמת?!?, וואי, אני מזה מצטער.. לא התכוונתי". התנצל מוטי.
לירז ירתה חזרה "כוונות טובות, אבל היום אני בין כוונות של תותחים..."
מוטי הרהר לעצמו במבוכה "לא נעים.. לא חשבתי שהיא תיקח את זה כה קשה... תמיד שמעתי על העניין שבנות רגשניות הן- עובדה שלה היה הרבה יותר קשה מאשר לי. אבל לא יודע, אני מרגיש מוזר בקשר לכל העניין פתאום. כאילו היא כבר לא מעניינת אותי כל כך.  אולי מתקיימים בי דברי חז"ל 'פתחו לי  פתח כחודו של מחט, אפתח לו פתח כפתחו של אולם..' ברגע שהחלטתי שאני נפרד ממנה אז כאילו מסכימים איתי שמה למעלה ומקילים את זה עלי. אולי אני בכלל מל"ו הצדיקים הנסתרים? בעצם לא נראה לי..."
-"מה אתה חושב שם שני, נתקע לך הדיסק בראש?" קטעה לירז את מחשבתו..
"סתם. אה, כמה השמים יפים.." אמר מוטי בהיסח הדעת, והגיע לכלל מסקנה לעצמו. טוב, לבנתיים אין סיבה להיות סנוב עד סוף השבת – כי בכ"ז בין אדם לחברו וכו', ואחרי שבת כבר ניראה...


***


"תגידי, מה אבא שלך עושה?" שאל גבי את איילה.
"הוא משגיח בישיבה. אתה יודע את זה- לא? ענתה לו.
-"כן, אבל סתם – אם לא הייתי יודע שהוא ר"מ, הייתי חושב שהוא גנן, למה איזה פרח יפה הוא גידל פה..."
אוקי, ממש הברקה גאונית... חשבה איילה לעצמה.
גבי תר אחרי נושא משותף לדבר עם איילה.
-"תגידי, אתה רואה מרחק נגיעה?"
"שמעתי על זה... וראיתי פרק אחד. למה?"השיבה איילה בביישנות.
"כי זה רואים שם שגם לאנשים מרקע שונה יש סיכוי להתחבר ביחד"
איילה נאנחה על העקמימות שבדבריו ודחתה אותם "אז זהו. שדווקא אני למדתי מהסדרה הזו , שאם אנשים באים משתי רקעים דתיים שונים- זה לא עובד... כדאי שגם אתה תאמץ את הדעה הזו."
-"אה, אז את אומרת לי שאם אני אגדל פאות עד הרצפה יש מצב?" שאל גבי ישירות. "לא שאת מעניינת אותי משהו, סתם מסקרן אותי איך זה עובד אצלך".
"עדיף להתחתן עם עץ כבר...". חשבה איילה, וענתה -"רק אם זה בא בתוספת תענית דיבור במשך 24/7 , אפשר אולי לשקול להתחיל את התענית דיבור עכשיו?" אמרה איילה והמשיכה לפסוע לידו בשתיקה מעיקה, לא שמים לב שהם כבר לא רואים את שא הקבוצה...


***


מוישי פסע לצד יהודית, שהתלוננה ללא הרף על הדרך הלא נוחה. והחליט לפצוח בטקטיקה העתיקה של העברת נושא. -"נו, אז מה תגידי לחברות שלך שישאלו אותך איך הצלחת כ"כ במבחן מתמטיקה?" שאל מוישי את יהודית.
-" אני אומר להן שחבר של חבר שלי לימד אותי."
  "מה , זה לא כך?" הוסיפה למראה פניו המכורכמות של מוישי.
-"טכנית זה כן, אבל פתאום זה נשמע כזה כמו איזה שבבניק כזה 'כן, חבר שלי לימד את חברה 'שלי והיה מזה צחוקים. זה נשמע זול כזה."
"מה נהיית לי כבד פתאום? כאילו שאנחנו לא חברים כבר  3 חודשים. ואתה יודע שאנשים במצב כזה כבר מתחילים לתכנן הלאה..אהמממ...שמלה לבנה, עניבת כסף.."
מה, מאיפה היא הביאה לי את זה עכשיו?!? חתונה?!? מה הקשר? אמא'לה.. ניראה לי שצריך להבהיר פה כמה דברים בדחיפות..
-"תגידי, בת כמה את בדיוק? 17 וכמה , לא? מה פתאום הבאת דיבורים על חתונה?"
"דבר ראשון, עוד חודשיים אני עושה 18. דבר שני- היום כבר מתחתנים יותר מוקדם, דבר שלישי" הוסיפה מהר "סתם צחקתי אתך.."
"הי, בכל צחוק יש שמץ של אמת.."
"טוב, נכון. קצת הרהרתי בזה לאחרונה." קצת יותר מקצת.. חשבה יהודית "אבל זה הגיוני, לא? אנחנו כבר חברים כמה חודשים, מסתדרים מעולה, אפשר לומר אוהבים אחד ת' שני.. הי, אין צורך להסמיק. זו האמת.."
-"כן, אבל לאן את ממהרת? את לא יודעת שבנים נלחצים רק לשמע המילה חתונה? מחויבות וכל העסק הזה? עכשיו סתם משהו לא קשור בכלל לנושא -  יש לי איזה חבר – לא, הוא לא יודע מתמטיקה אם את רוצה לדעת. בקיצור אז לו ג"כ, הייתה חברה שנתיים(!), ובגיל 18 הם החליטו לעשות הפסקה של שנה בערך, סתם כי זה גם יותר בריא וכאלה, ובאמת שהם הפסיקו את הקשר, ואחרי שנה הם נפגשו שוב, ראו שהם באמת מתאימים אחד לשני וכו' והתחתנו. זה רעיון מעולה לדעתי מה שהם עשו. מה ניראה לך?"
יהודית לא ענתה, היא הייתה באמצע לבהות בצד שמאל של השביל. מוישי התבונן לכיוון שאליו התבוננה, וניסה להבחין מה מתקרב.
כשהתקרבה הדמות, נוכחו לראות שזה מרחוק נראה כמו גבר לבוש בבגדי שבת.
"בטח אחד מהחבר'ה במלון רצה לטייל קצת... לראות נוף אולי..." פטר מוישי את העניין.
"משהו בו נראה לי מוכר... מידי מוכר..."הפטיר מוטי, שהצטרף אליהם לדיון בשאלה מי הדמות המתקרבת מרחוק.
"זה לא יכול להיות... מלמלה יהודית לעצמה... "זה אבא של איילה!"
"ר ירוחם? מה הוא עושה באמצע המדבר פה? תהה מוטי. "הוא בא מירושלים ברגל למצוא אותנו!" נלחץ מוישי, ואמר ליהודית ומוטי  "בואו נברח מפה!".
לירז הביטה בהם משועשעת. לא מבינה מי זה ר' ירוחם המסתורי שכולם מפחדים ממנו.
יהודית דחתה את ההצעה "לאן נברח? אין לאן לברוח פה... חוץ מזה הוא ראה אתכם כבר... רגע, איפה גבי ואיילה?" שמה לב יהודית לפתע שהצמד אנטי חמד נעלמו להם...


[י"ד אלול תשס"ז 04:34]

לפרק קודם לפרק הבא
✍ כדי להגיב ולהוסיף הודעות יש להתחבר לאתר ✎


תגובות:
מאת: Anyone
  וואו, אחלה פרק!
:בעד:

תודה תודה תודה............

נכתב ספיישל בשבילי, או שאני שוגה באשליות?



[י"ד אלול תשס"ז 07:49]

מאת: lorie
אההמם אהמממם ההרגשה שלי שחיכינו הרבה זמן והפרק מאכזב ולא שווה את זמן ההמתנה.
כתבתי פה תגובה קוטלת אבל אני לא בטוחה שכדאי לי להעלות אותה.
[י"ד אלול תשס"ז 09:26]

מאת: החסיד
  וואלה..איזה פרק...

(אני שואל את עצמי אם באמת יש כאלו ילדים שעושים שטויות)
[י"ד אלול תשס"ז 10:07]

מאת: דביבונת
אז בעצם זה חוזר שוב לפרק הסיום הקודם שהם פגשו את ר' ירוחם???
סורי על התגובה, אני ממש לא אוהבת להגיב תגובה כזאתי אבל פרק קצת מאכזב...:עצוב:
אחרי כ"כ הרבה זמן ציפינו ליותר.....
אבל בכ"ז יישר כוח על פרסום הפרק!:בעד:
[י"ד אלול תשס"ז 10:21]

מאת: תמיד:-)בשמחה!
  בס"ד
טוב, ביקשת שכולנו נגיב.. אז הנה:

זה ממש מהמם...!!
[י"ד אלול תשס"ז 12:12]

מאת: 2007
  בוקר אור מגניב,

למה אמרת לי שאתה מתנתק, ושכבר לא תהיה כאן????
[י"ד אלול תשס"ז 14:01]

מאת: צוגעעעת
  פרק יפההה


יש המשך לזה???עוד כמה שנים ?
[י"ד אלול תשס"ז 14:07]

מאת: נועה
  מעולההההההההההההההההההה
מחכה להמשך בסבלנות שאינה..

[י"ד אלול תשס"ז 14:20]

מאת: girl_interrupted18
הסיפור הזה עושה לי רע על הלב
בעוד שבסיפורים אחרים אני יכולה להנחם שהמטרה היא חתונה,שהדמויות הראשיות עדינות ואיכותיות שגורמות לך לחבב אותן ואפילו אפשר להצדיק את הקשר כי מדובר באהבה גדולה מהחיים פה א"א למצוא תירוצים.פשוט חבורת שבבניקים רדודים.
אני חושבת שזה מראה כמה נכנסתי לסיפור
[י"ד אלול תשס"ז 14:25]

מאת: מגניב19
אז ככה:
ANY1
לחיות באשליות זה נחמד... (:

lorie
זו תגובה אובייקטיבית, לא קוטלת. יום אחד אולי אכתוב תגובה קוטלת על סיפור אחר...
ותודה על החוות דעת, אשתדל להשתפר.

החסיד
מסתבר שאין כאלה ילדים באמת, זה רק סיפור ככלות הכול.

דביבונת
נשתדל לשפר. ותודה על התגובה.

תמיד בשמחה
את מגיבה רק בי ביקשתי להגיב?

צוגעת
נקווה שיותר מהר מכמה שנים. קראתי באתר שכתבת שקראת את הספר משוואה בשלושה נעלמים. זה נכון?

נועה
תודה (: נקווה שלא תצטרכי הרבה מהסבלנות שאינה.

2007
ביקשו ממני לחזור. אתה רוצה שאתנתק שוב?

girl_interrupted18
אם הסיפור מבוסס על דמויות רדודות, אז איך נכנסת לסיפור? :המום:

תודה לכל המגיבים שהספיקו להגיב, מחכה לשאר המגיבים שעדיין לא הגיבו.
[י"ד אלול תשס"ז 15:02]

מאת: efi19
  היי..........

הפרק ממש מ-ד-ה-י-ם!!!!!!!!!1

ממש אהבתי!!!

בעד.......

המוני הצלחות..
[י"ד אלול תשס"ז 16:26]

מאת: הירהורית
  הי
פרק טוב, משאיר טעם טוב לסיפור ומתח לפרק הבא.
מחכה לפרק הבא..

[י"ד אלול תשס"ז 16:36]

מאת: lorie
 girl interupted - ביטאת ממש טוב את ההרגשה שלי!

מגניב - זו אכן לא היתה התגובה הקוטלת, היא נמחקה וזו שכאן באה במקומה. (רוצה לקבל אותה? היא עדיין שמורה לי)
לאיזה סיפור תכתוב תגובה קוטלת?
[י"ד אלול תשס"ז 16:56]

מאת: מגניב19
lorie
אני מחכה לביקורת הקטלנית

אפי והרהורית,
טנקס. (:
[י"ד אלול תשס"ז 18:29]

מאת: רן-יהב
  girl_interrupted18 משום מה לא מובנת לי הביקורת שלך, כאילו שבאמת לא קורים כאלו דברים, דיוק הם קורים אבל פחות מהסיפור, וכנראה שזה בא ממקום שאני מבין אותו, זה ההיתעלמות הכלל חרדית מהבעיה הזו של השבבניקים שלא יודעים איך לטפל בהם ופשוט מתעלמים ורוצים שאף אחד לא ידבר על זה
[י"ד אלול תשס"ז 18:36]

מאת: lorie
ביקשת קיבלת:
לא הבנתי את הקטע,
רגע אחד הדמויות רדודות ומקשקשות שטויות ומדברות בשפת ערס מצוי, ברגע השני פתאום מעמיקות מחשבה ומלאות בהגיון ומחשבה על העתיד וכדומה..
המסקנה שלי שזה פרק רדוד ומטופש.
ומגניב יא שוביניסט, אולי כדאי שתישן בלילות.

במחשבה שניה אולי זה בגלל שעבר כל כך הרבה זמן וכבר התנתקתי מהסיפור?
[י"ד אלול תשס"ז 20:16]

מאת: שמש_נצחית
  
לורי,
חלק ממה שעושה את הסיפור יפה,
זה המורכבות של הדמויות בו, לפעמים הם מביעות טפשות ולפעמים חכמה,
כך הם גם יותר מציאותיות.
אנשים הם לא קרטונים. יש בהם מהכל במינונים שונים.
ומגניב עושה את זה בהצלחה, בכשרון, וברגש (למרות אולי שובניסטיותו ) לדעתי.

מעניין מה יהיה הסוף.
בהצלחה, מגניב.


[י"ד אלול תשס"ז 20:37]

מאת: חשה...ב..
בגלל שכל כך רצית שנגיב(סתאם לא רק....גם אנחנו רוצים לפרגן לך ולעודד אותך שתמשיך את הסיפור...זה רק לטובתינו..חה..)אז שתדע שהסיפור יפה וכתוב נפלא..
המשך כך.למען שלוותך מאיתנו ולמעניניו..
כל הכבוד לך..

[י"ד אלול תשס"ז 21:37]

מאת: מגניב19
לורי,
גם לאנשים רדודים יש יציאות של שכל,וגם לאנשים חכמים יש יציאות רדודות.
לא הכול שחור לבן בחיים.

רן יהב
הוצאת לי את המילים מהמקלדת.

שמש נצחית
בדיוק. מסכים איתך. תודה על הפידבק.

חשה ב.
תודה על התגובה (: במה את חשה באמת?


[י"ד אלול תשס"ז 21:50]

מאת: unknown
מדומיין רצח! (והיה לך הרבה לזה.....)
והכתיבה קצת ***

חוץ מזה, ממש חמוד:)
יהיה המשך?
[י"ד אלול תשס"ז 22:40]

מאת: שירה
  מגניב,
בגדול פרק חמוד...
בקטן... הבדיחות על הבנות נדושות מידי... תחליפו אותם כבר.. תשתדרגו...
השפה.. לא יודעת איך להגדיר אותה.. זולה מידי?

חוצמזה... הכל מעולה.. ותודה שסופסוף היבוש נפסק והוספת את הפרק המיוחל...
[י"ד אלול תשס"ז 23:57]

מאת: 2007
  מגניב אני בת...

רמז: 24, בא נראה אם תבין במי מדובר...:קורץ:
[ט"ו אלול תשס"ז 12:47]

מאת: חשה...ב..
אוי מגניב..מגניב..מה יהיה איתך???שכחתי לכתוב לך בתגובה שלי הקודמת משהו שלא הבנתי:מה יש לך מבנות? כל הקטעים שרשמת לדוגמא: "הן כולן עקומות מלידה. אין להן תקנה...". סליחה????וגם הקטע של החולצה מרנואר...הנעליים עם השפיצים??.?מה נסגר איתך?
מעניין אם יש לך אחיות ומשם אתה יודע את כל זה....
טוב..זה משהו קטן(אבל חשוב!)שרציתי להוסיף ולשאול...
ובקשר לישמי אז אני חשה:ב..בהיי..אני חשה בטוב...אני חשה ברע...כל יום אני חשה תחושות אחרות...
מחכה לתשובה,ולסיום רציתי לעודד אותך כדי שתסיים את הסיפור בקרוב,אמן סלה..(בקרוסלה..סתאם..אני קצת משועממת עכשיו..)
[ט"ו אלול תשס"ז 12:56]

מאת: מגניב19
unknown
כתיבה קצת ****? ואם זה אכן כך, למה זה חמוד?
ומקווה שיהיה המשך.

שירה,
מה זול בזה? ולא היתה כוונה להריץ בדיחות על בנות.

2007
?

חשה בשעמום
אין לי מהן כלום. סה"כ כתבתי קצת תחושות של האנשים בפרק.



[ט"ו אלול תשס"ז 13:50]

מאת: girl_interrupted18

רן יהב,
מסתבר שקראת בדברי דברים שלא נכתבו. היכן כתבתי שהסיפור אינו טוב או שעדיף לא לדבר על הנושא שהועלה?
אמרתי שהוא עושה לי הרגשה רעה ושאני לא מצליחה לחבב את הדמויות או להזדהות איתן ושנראה שמדובר בשבבניקים רדודים (במיוחד הצורה בה מוזכרות הבנות).

מגניב,
עצם השפיטה ששפטתי את הדומויות מוכיחה לי שנכנסתי לסיפור. הדמויות קמו בעיני לתחיה אך אני לא מחבבת/מזדהה/מעריכה.
אני מקווה שגבותיך חזרו למצבן המקורי.
[ט"ו אלול תשס"ז 14:34]

מאת: 2007
  מגניב תתעורר, או תשתה קצת מיץ תפוזים.......
[ט"ו אלול תשס"ז 15:29]

מאת: unknown
 לא הבנתי מה לא ברור?
הסיפור כתוב *** (מצונזר)
חוץ מזה הוא חמוד..
מה הבעיה?
[ט"ו אלול תשס"ז 17:53]

מאת: מגניב19
girl_interrupted18
מבחינתי העיקר שנכנסת לסיפור (:
ואולי בעתיד ייצא לי סיפור שתזדהי עם הדמויות שלו...

2007
רעיון...

unknown
לא הבנתי מה מצונזר... את חוששת מלבקר את הפרק?

[ט"ו אלול תשס"ז 18:06]

מאת: חשה...ב..
מגניב.איזה כיף שאתה עונה על מה שמגיבים לך...זה טוב.למרות שאז אנשים מגיבים לך בדיוק מה שאתה רוצה כי אם הם אומרים משהו לא טוב אז אתה 'מקפיד' עליהם....אהם..ואז הם משנים קצת את התגובות..
עוד משהו:למה לא ענית לי על השאלה אם יש לך אחיות?אני פשוט מתעניינת לדעת מאיפה אתה יודע את כל הדברים ה'סודיים' של הבנות...
מקווה שתענה(כמו שענית עד עכשיו..)
בי.
[ט"ו אלול תשס"ז 21:47]

מאת: unknown
  לא משנה :)
סיפור חמוד וזהו
[ט"ו אלול תשס"ז 22:33]

מאת: מגניב19
חשה
אני ממש, אבל ממש לא "מקפיד", אני פשוט אוהב ביקורת ישר ולענין כמו הביקורת של LORIE לדוגמא, שאני יכול ללמוד מהביקורת, מאשר שכותבים לי "כתיבה ****" כמו שהמילה החסרה זה סיסמא של כספומט או משהו כזה שאסור לי לדעת...
יש לי אחיות, אבל לא מהן הבאתי רעיונות... סתם המצאתי, לא בטוח שבנות הן באמת ככה.

UNKNOWN
תודה (: :סמיילי הפוך:
[ט"ו אלול תשס"ז 23:12]

מאת: צוגעעעת
  מגניב כן קראתי את הספר וקראתי האמת את רוב הספרים שיש שם יש לי את הרוב בבית.....
[ט"ז אלול תשס"ז 07:46]

מאת: girl_interrupted18
  טבעי שהדחף של בן שכותב סיפור הוא "להוציא" את הבנים טוב יותר.
אני לא רואה טעם לכתיבת ***
אם רוצים להעביר ביקורת על סיפור צריך לפרט ולהביע דעה באמת
אך רק להראות מורת רוח קלה מהסיפור ולא לפרט מה - נראה לי חסר טעם.


[ט"ז אלול תשס"ז 13:02]

מאת: unknown
מגניב,
:P

girl_interrupted18
את צודקת, אבל מגניב כבר מבין למה אני מתכוונת....
אם הוא לא היה מבין, הייתי מפרטת.
[ט"ז אלול תשס"ז 13:56]

מאת: נעה
  מתי מתפרסם הפרק הבא
[י"ז אלול תשס"ז 16:46]

מאת: וירTואלית
  מגניב.. הייתי חייבת להגיב.
הפרק הזה נפלא!! פשוט נהנתי לקרוא אותו.
ושתבין מתי קראתי אותו, 8 וצי בבוקר, בקונטיקט.
פשוט מדהים!!!! באמת!!!
אם היה לי הערות אז באמת שלא היה אכפת לי לכתוב לך, אבל אין.....
תודה!!!!
[כ' אלול תשס"ז 15:41]

מאת: Shanti
  סיפור מענין.קראתי את כולו ביומיים (כי רק אתמול גיליתי את האתר).
קראתי ביומיים כי העיניים כבר כאבו...
אתה כותב יפה ומענין,תמשיך לכתוב.....
מחכה כבר לסוף...
שנה טובה ותודה על הסיפורים היפים.
[כ"ז אלול תשס"ז 20:20]

מאת: ד!S*ת בט*R!ף
  מגניב...אתה פשוט מגניב סיפור מהמם התחברתי אליו מאוד (אולי כי גמני כזאת???) רק מתי יבוא ההמשך מחכה לזה בקוצר רוח הכתיבה שלך אחלה באמת ...
אין הערות פשוט יפה ישר ולעניין..מקווה שבקרוב יהיה ת'המשך כי כבר אינלי כח לחכות...
[ח' אדר תשס"ח 19:22]