קצרים הסדר והיפוכו מאת רן יהב
להורדת הפרק בפורמט PDF

הסדר והיפוכו | מאת "רן יהב"

 לקוראים היקרים העלתי לפניכם מכתב מחבר נשוי ששלח לי, בעריכתי הדלה אני מקווה שתהנו.


-----------------------


כאחד שעברו עליו כמה ימי משתה ושמחה [חתונה בלע"ז], הגיע השלב של חנוכת הבית, אלא מה, הבית אינו רכושי הפרטי אלא שכור, עברו להם ימי השכירות באושר וחוסר עושר, וכאשר קרבו ימי השכירות אל קיצם, הגיע  חודש מאוד מעניין, חודש הקודם לפינוי הבית.


כידוע חודש זה מלא בתכנים מעניינים, התכנים כוללים סיורים מאחורי המכולת באיתור קרטוני איחסון, עליה בסולם למקומות שהגעתי אליהם רק בבדיקת חמץ, הכנסת חפצים לקרטונים כשהחפצים הללו לא שווים את הקרטון בו הם מוכנסים, וכו'..


בימים אלו אני משמש כמובן כנגר, חשמלאי, ואינסטלטור, ואברך לעת מצוא, בימים אלו אני מחכים מאוד, ולומד מהר מאוד את רזי האריזה, מה למטה ומה למעלה, מה דינו יגזר לקרטון או שמא לשקית.


כמובן ישנם דברים שאסור לי לארוז כגון: קלסרים מזמן הישיבה שמלאים וגדושים "בחבור'ס", למען "תראה ותירא" אשתי על מה שילמו הוריה "עשרים אלף דולר ארצות הברית", וישנם דברים שאסור לרעיתי לארוז כגון: אלבומים, ושאר מזכרות מימי הסמינר [זה עלול לקחת יומיים].


בנוסף לכל אלו, יש את האנשים שבאים כדי לראות את הדירה, אך מתוקף תפקידי כאורז בבית האריזה המאולתר שהקמתי בביתי, אני מוציא חפצים שונים ומשונים, ובדיוק שהכל בחוץ, מגיע הטלפון הכי חשוב מבעל הדירה, עם הבשורה הכי משמחת "עוד חצי שעה באים לראות את הדירה" אני ורעייתי נכנסים למשמעת סדר, הכל "עף" לתוך הארונות, לא משנה שאותו החפץ מתחנן על נפשו שהוא שייך בכלל למקלחת, הוא מוצא את עצמו עף אחר כבוד לארון הבגדים.


כמובן מבקרי הדירות  מאחרים קמעא אך באים, רובם מגיע עם מבט מזוגג בעיניים, משל עברו אירוע מרגש בחייהם קודם לבואם למשכני [הזמני], אחריהם משתרך לו באיטיות מה בעל הדירה, מדושן עונג מהצלחתו העומדת לבוא, אני ורעייתי עומדים במבוכה קלה, הנה עומדים לבקר בארמונינו, ולחזות בשכיות החמדה שבדירתנו, כמובן שלא יזכו לחזות בכולם כיוון שחלקם מכוסים קרטון מכף רגל ועד ראש.


המבקרים נעים מאחרי בעל הבית, המדריך אותם בכל רחבי הדירה, חשבתי לעצמי חסר לו רק כובע טמבל והוא יוכל לעשות גם הדרכת טיולים.


לאחר שלב הסיורים הכולל גם סיורים חוזרים ונשנים, מגיע איך לא, שלב הביקורות, המבקרים מוצאים פגמים מהותיים בארמוני [הזמני], כמובן שום פגם אינו בעייתו של בעל הבית, והוא מצידו לא מהסס ללחוש בקול רם לאוזני המבקרים "אני לא יודע מהיכן בפגם הזה צץ" אני הבאתי להם [הכוונה לי ולרעייתי] בית מושלם. 


אני מנסה להגן בתוקף על מעמדי כאחד הנוטה לשמר חפצי ארכיאולוגיה, הארמון הזמני המושכר לי, בן 50 שנה, ובעל הבית עדיין חושב שהוא נתן לי אותו מושלם, אך כמובן הגנתי נחשלת כשלון חרוץ.


משלב הביקורות, מבקרי הדירה עוברים להתעניינות בחפצי, איזה יפה הארון הזה מאיפה קנית אותו? ותוך כדי השאלה הארון נפתח לצורך מילוי סקרנותם,  אך אבוי הארון מגלה סימני נאמנות לאדונו, ומנחית עליהם באחת את כל תכולת המקלחת שמשום מה החליטה להתנחל בארון.


סוף סוף מבקרי הדירה יוצאים מארמוני הזמני, שמחים וחפויי ראש, שמחים שמצאו דירה, וחפויי ראש מתכולת המקלחת שנחתה על ראשם, אני ורעיתי נכנסים שוב למשמעת בלגן כדי לחזור שוב למלאכת האריזה, מלאכת האריזה מתחילה לצבור תאוצה, והטלפון שוב מצלצל, על הקו המתווך, תשמע ידידי אומר לי המתווך מצאתי לך דירה בונבוניירה, תבוא לראות אותה מחר, אין בעיה אני עונה לו, רק תגיד לי כבוד המתווך מאיפה משיגים מבט מזוגג???


אני גם רוצה הנחה על הדירה.


[כ"ח אב תשס"ח 18:21]

לפרק קודם לפרק הבא
✍ כדי להגיב ולהוסיף הודעות יש להתחבר לאתר ✎


תגובות:
מאת: אלינורוש
חחחחח
רן
אהבתי מאד מאד
הצלחת להצחיק אותי כי המקרה מוכר.....
חחח
 
[כ"ט אב תשס"ח 23:10]

מאת: וירTואלית
  יפה!
[ל' אב תשס"ח 01:24]

מאת: miki
  אהבתי מאוד!
את ההומור,את הלשון העשירה,את הסיטואציה ואת החיוך שהעלית על שפתי....

[ל' אב תשס"ח 11:33]

מאת: ורודה
חחחחחחחחחחחחח  
חמוד חמוד
אהבתי ונורא מוכר
[א' אלול תשס"ח 17:07]

מאת: ורודה
חחחחחחחחחחחחח  
חמוד חמוד
אהבתי ונורא מוכר
[א' אלול תשס"ח 17:07]