פידבק
דייטים

ronigl

מה הקטע שלי

גיל: 23
על עצמי: אין שום קטע...
דייטים...

אני שונא דייטים, באמת. בפרט את האלה במלון כשאני נכנס ללובי ולוקח לי חצי שעה לחפש את המדוברת שסימן הזיהוי היחידי מלבד זה שהיא נקבה שהיא גם גבוהה או רזה. וגם זה לא תמיד נכון. לפעמים אני מעדיף שהתוספתן יתפוצץ לי מאשר לעבור את כל הסבל הזה שוב.

יצא לי לשבת עם בחורה, פגישה.
אמרו לשדכנית שהיא נראית טוב, לא מדיי צדיקה, האבא איש תורה ועבודה.

בקיצור, בחורה טובה מבית טוב. זה מה שמסרו לשדכנית והיא מיד חשבה עלי.

כך היא השדכנית, אשה טובה, יודעת מי אני ובאמת דואגת לי.
טוב, זרמתי.
 

אני מגיע לבית מלון בירושלים במיטב מחלוצתי מרוגש קמעה, ניגשים אלי אברך שנראה מכולל חזון איש, ואישה שלובשת סוודר עד לברכיים.
אתה שלומי?
כן זה אני, אם אינני טועה. מתיישבים...
נו מה לומדים?

קידושין.

אווו הנה זה התחיל...
אהה 'האיש מקדש'. עכשיו יש את הקטע הזה שכל האבות האלה יודעים רק את תחילת המסכתות ותו לא.
כן ברוך השם. כל מילה שנייה, ברוך השם.

יפה.

 טוב פרומע, בואי שבי לידו. ואני, וואט דה פאק אמרו לי שקוראים לה מלכי. ורגע, בטוח שהם אמרו 'שבי לידו'? כבר חששתי קומה מעל, בעזרת נשים...
סוף סוף מתיישבת, נזהרת שלא ליפול מהעקבים בני שלושת הסנטימטרים הצנועים.

מחליפים מבטים. והיא, היא כולה כזאת סימן שאלה. בכלל אמרו לי נראית טוב. נו, שוין.

 

שלומי, יש פה קצת קול של שירת נשים, חבל.
מה?
אתה לא שומע? בא נעבור מקום...
אני מחדד את אוזני ושומע חלושות זמזום שבוקע מאיפשהו בבית המלון. ואני חושב לעצמי, היא צדיקה או לא צדיקה? צדיקה או שמא משוגעת?
טוב נצא? סבבה, נצא. בזווית עיני אני קולט את הוריה מסתתרים איפשהו בחוץ במרפסת המלון. אך בנס הם לא קלטו.

 

מסתובבים בחוץ. היא מדברת על אלוקים, ואני חושב לעצמי איך אני מסיים עם הדבר הזה. היא מתלהבת מבניין גבוה, ואני כולי תמה, כולה חמש קומות. אבל שם המשחק זה זרימה, אז אני מחליט לזרום ומתלהב עמה יחד.
'רגע בגינה הזאת אין בעיה של יחוד'? היא שואלת.
כן כן, את צודקת. לא מבין מה היא בכלל רוצה ממני אבל כך אני, זורם.
 

סטינו לרחוב הראשי יותר, ואני בתוך תוכי זועק לאלוקים "אנא ממך אבא שאף בן אדם לא יראה אותנו יחד", שלא יהיו פאדיחות. רק זה לא...
הסתיימה לה הפגישה תודה לקל, ואני מוצא את עצמי אומר לעצמי ולאימי, זהו שנתיים אני עושה פסק זמן משידוכים.
אחרי שעה, השדכנית בטלפון: היא נהנית ממך, היא רוצה עוד פגישה.
ולי נותר רק להתאבד...

 

 

יש את הדייטים האלו שאיכשהו אני לא מבין מתי ואיך זה קורה שהדייט הופך לראיון עבודה למשרת בנקאי בבנק לאומי. 'מה אתה עושה בחיים? מה השאיפות שלך? בן כמה אתה? וכמובן 'מאיפה אתה?' ו'מה עשית בצבא?' אה, שירתת שם. מכיר את נעמה? הייתה איתי בתיכון. ואני אהנהן ואסכים איתך שהיא באמת אחלה בן אדם. למרות שאני לא זוכר אותה בכלל, וסתם לא רציתי לבאס אותך. הקלישאות האלה מעיקות לי על הנשמה.

אני מעדיף שתספרי לי על התקופה הכי מאושרת בחיים שלך, על הפחדים הגדולים ועל החברים והמשפחה שלך.

כן, אני אפילו מעדיף לשמוע על ההוא ששבר לך את הלב. על ההוא שזרקת אותו כי הרגשת שזה לא מתאים, ועל כך שהיום את מעט מתחרטת שלא נתת לו הזדמנות.

וגם אני אפתח בפנייך את כל עולמי הפנימי, אתן לך לשאול את השאלות שהכי מעניינות אותך, שבדר"כ את מעיזה לשאול רק אחרי פגישה עשירית. הכל, הכל, רק לא השעמום הזה ... פליז...

 

בכלל, כשאני מתכנן מה לדבר בדייט אני סתם מסתבך. הכי קל זה כשאני בא כמעט לא מוכן. את רוב הבירורים אני משאיר לאחר הפגישה הראשונה. ואז, אני מברר לבד. לא אצל מי שמכתיבים לי.

כך אני לא בלחץ. כך ניתן לבוא ממוקד יותר, להנות מכל רגע בפגישה ובלי לנסות לעשות רושם כלשהו. כי זה בסופו של דבר הרושם שאתה עושה.

אז עצה קטנה ממני. אל תתייחסו לכללים חברתיים, בזוגיות שלכם אין מוסכמות חברתיות. כך גם בפגישות... כל אחד ואחת לפי מה שהוא בלי הכתבות של שום חברה.

והכי חשוב, אל תספרו אף אחד. תעשו מה שטוב לכם ורק לכם.

 

 

[פורסם : כ"ז אלול תשע"ד 18:14]
✍ הוסף תגובה ✍
4 תגובות
הנסיכה_הפרסית: [כ"ח אלול תשע"ד 16:42]
אחחחחחחחח איזה אלוף אתה!! משב רוח מרענן קצת במקום הזה....
✍ תגובה ✍
ronigl: [כ"ח אלול תשע"ד 21:55]
מנסה לתת צאנס... :)
✍ תגובה ✍
נויהלי: [ה' תשרי תשע"ה 17:17]
חחחחחחחחחחחחח כמה שזה נכון!!
✍ תגובה ✍
האיש הישראלי: [ח' תשרי תשע"ה 21:41]
כתיבה מאלפת...
✍ תגובה ✍

מבקרים אחרונים

z

סה"כ 496 ביקורים בבלוג

תגובות אחרונות בבלוג

האיש הישראלי על:
קבוצה שכזו...
נויהלי על:
דייטים...
מגניב19 על:
קבוצה שכזו...
טליה על:
רצינו להתארס? מי אמר??
ronigl על:
רצינו להתארס? מי אמר??
הנסיכה_הפרסית על:
רצינו להתארס? מי אמר??