פידבק
נרקיסים נפתחים בחשכה

מסתתר מאחורי כינוי

מה הקטע שלי

גיל: 30
על עצמי: ...

משהו שחשבתי...

תשוקה היא געגוע אל מקומות בהם עדיין לא היית
החיסרון הקטן ביצירה היפה הופך אותה למושלמת
החיסרון הקטן ביצירה היפה הופך אותה למושלמת
הפשע הוא מחאתו של היחיד אל מול סדר חברתי לא נכון (מבוסס על דוסטויבסקי)
הפשע הוא מחאתו של היחיד אל מול סדר חברתי לא נכון (מבוסס על דוסטויבסקי)
השכל האנושי הוא כמו יונה חסרת כנפיים שמתביישת להביט בחברותיה שעפות בשמיים
השכל האנושי הוא כמו יונה חסרת כנפיים שמתביישת להביט בחברותיה שעפות בשמיים
נרקיסים נפתחים בחשכה






עיניו היו פקוחות ביציבות האישון לא רעד. הן היו נפולות מעט ומבוישות אך לא מעורפלות או מבולבלות. הוא רק נער צעיר בסך הכל שש עשרה שנים חי בעולם הזה אך הוא חושב שהוא מבין את מצבו לאשורו. הוא עמד על גדר הבטון שהקיפה את קומת הגג בבנין בו הוא גר הרוח נשבה בקלילות השמש עמדה במרכז השמיים והאוויר היה חם מעט אך נעים.
בשבילו הזמן עצר מלכת והוא חש שהוא מתמזג לו עם האויר, עם הנוף הירוק והפראי שהצטייר ממרחק.
במרחק של כעשרה מטרים עמד הפסיכולוג שלו נשען על דוד שמש חלוד ומביט בו בשתיקה. הוא העדיף לא לומר הרבה. הוא פשוט ישב שם והביט בו בעינים אוהבות ומקבלות.
למטה עשרות אנשים מיוזעים התרוצצו ופכרו את ידיהם בייאוש. המשטרה סגרה את האיזור בסרטים צהובים ושוטרים עם מבט אטום בפנים מנעו גם מההורים שלו לעלות לגג.
 
הנער לא הביט מטה. הוא ידע שזה עלול לסחרר אותו והוא רצה למשוך עוד מעט זמן כאן למעלה. הוא לא ידע האם זוהי תשוקת החיים החייתית שבו שמחזיקה אותו כאן על הגדר או שיש עוד דבר מה קטן  שהוא רוצה להשיג בעולם.

לפתע הרים את ראשו כנזכר. הוא הסתובב אל הפסיכולוג שעמד לו ברגיעות מדומה וסימן לו באצבעו להתקרב אל הגדר. הפסיכולוג התקרב בצעדים איטיים והביט בו בציפייה.
הנער הצביע על בחור צעיר שישב למטה על מדרגת אבן והביט אל הגג ולחש לפסיכולוג: "תקרא לו לכאן".
הפסיכולוג הוציא מכשיר סלולרי קטן מכיסו והתרחק מהגדר. לאחר דקות ספורות בחור צעיר נכנס מבעד לדלת הגג וזו נטרקה אחריו על ידי שוטר שעמד מאחוריה.

הנער סימן באצבעו לפסיכולוג שיתרחק ולבחור הצעיר שיתקרב מעט. הנער הביט בו בעיניו הבטוחות ואמר בקול שקט ורגוע:
 - אתה, שאתה יודע מעט יותר מכולם, יותר מהאנשים האלה שם למטה.. אתה שרק לך העזתי לספר מעט. ובכן תגיד לי.. רק אתה יכול לומר לי שאני טועה. אבל אם חושב אתה בתוכך שצודק אני..
וכאן נחנק מעט הנער הוא נשם לרגע והמשיך בדבריו:
- אבל אם אתה חושב שאני צודק או אז אמור לי. רק תאמר לי שאני צודק ואז.. אזי אקפוץ למותי בלב שקט. רק תאמר...

הבחור הצעיר השפיל את מבטו אל רצפת הבטון המלוכלכת. הוא ידע. בתוכו ידע והבין. והנער שהביט בו בעיניו היוקדות הבין שהוא מבין, הוא רק רצה להיות בטוח.

- ידעתי. ליחשש הנער ושב לטייל על הגדר הוא החל ללכת לאורכה כשהאספסוף למטה עוצר את נשימתו בבהלה. ניידת של כיבוי אש עצרה בחריקה וכבאים זריזים ולחוצים הוציאו כמין שמיכות גדולות בצבע צהוב מכוער וחילקו אותם למבוגרים שהיו שם. אנשים רצו והתרוצצו סביב הבניין כשהשמיכות המכוערות בידיהם.

הבחור הצעיר הלך אחרי הנער שומר את צעדיו אך שומר גם על מרחק סביר.
- עצור! פקד הבחור. והנער נעצר והסתובב אליו.
- שתינו יודעים שאתה צודק. פנה אל הנער בטון לחשני.
אני יודע הכל ויודע שהצדק איתך. אבל אם רק.. וכאן נשבר קולו של הבחור ודמעות חצופות מצאו את דרכן מחוץ לעיניו הגדולות והחומות. אם רק.. אם רק תשכיל לקבל את עצמך למרות מה שנעשה לך ולמרות מה שעשית. אם רק תוכל... אם רק תבין שהכל.. הכל זה רק דמיון, סתם חלום רע של לילה שחור שהיה ואיננו עוד. זה לא אתה. אם רק תבין שהכל מחוץ לך ודבר ממה שהיה הוא לא אתה אז תוכל באמת לקבל את עצמך... אז תוכל לאהוב את עצמך כמו שהיית אוהב את עצמך כשהיית ממש קטן. תוכל אולי סוף סוף לקבל את עצמך... תמצא לך מי שיקבל אותך.. והמישהו הזה יהיה אתה.

הנער החל לרעוד בכל גופו ולצופים מלמטה היה נדמה שהוא הולך ליפול.. ודמעות... הו דמעות קטנות וחמות פרצו להן סוף סוף מעיניו היבשות והקשוחות וטלטלו את כל גופו. הבחור טיפס בדממה על הגדר והתיישב ליד הנער כשרגליו לכיוון מטה הוא אחז בידו של הנער ומשך אותה מעט הנער התיישב גם הוא על הגדר כשגופו הקטן רועד ונשימתו כבדה עליו מהבכי שזמן רב כבר לא היה רגיל אליו.

כך הם ישבו בדממה דקות ארוכות ואולי אפילו שעות. הם לא חשו בזמן שעובר ובשמש שהחלה לשקוע. הנער הצעיר רק חש שעם השמש שוקעים גם כל זכרונותיו השחורים והרוחות הקרירות של בוא הערב ניקו אותו מכל דבר מר ועצוב בחייו. לראשונה בחייו הוא החל להפנים שהוא לא אוסף מעשים וזכרונות אלא הוא... הוא... הוא לא ידע להגדיר מה הוא בבירור אבל דבר אחד ידע לנכון שהוא: הרבה יותר טוב ממה שחשב.


נרקיסים נפתחים בחשכה

נרקיסים נפתחים בחשכה






[פורסם : כ"א סיון תשס"ח 16:59]
✍ הוסף תגובה ✍
26 תגובות
הוליווד: וואוו.. [כ"א סיון תשס"ח 17:20]
אין לי מילים! ריגשת אותי!
וזה כל כך נכון.. לקבל את עצמנו איך שאנחנו... (יש לי הרבה מה להשתפר בזה..)
מסתתר, אתה פשוט מדהים בכתיבה שלך!
✍ תגובה ✍
מסתתר מאחורי כינוי: [כ"א סיון תשס"ח 17:30]
הלוואי ונצליח בכך תודה על התגובה
✍ תגובה ✍
lorie: סיטואציה קצת קשה בחרת.. [כ"א סיון תשס"ח 17:36]
✍ תגובה ✍
מסתתר מאחורי כינוי: [כ"א סיון תשס"ח 17:38]
זה מה שיצא לי לא תכננתי את זה
✍ תגובה ✍
שייגעצית(לשעבר): וואו.... הנרקיס הלבן דוחה את החושך.... [כ"א סיון תשס"ח 17:57]
וואו סיפור מרגש... זה קרה באמת?? או שכתבת אתה???

וכמובן שרק אם נבקל את עצמנו כמו שאנחנו בלי שניזכור טעויות מהעבר שעשינו אז החיים שלנו היו יותר שלווים ויהיה לנו יותר הרמוניה בחיים... ארוכה הדרך מיזרחה..
מסתתר??? אתה כותב מאלף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
✍ תגובה ✍
מסתתר מאחורי כינוי: [כ"א סיון תשס"ח 18:48]
אמממ זה לא ממש קרה במציאות... תודה על המחמאות
✍ תגובה ✍
שייגעצית(לשעבר): [כ"א סיון תשס"ח 20:09]
וואו.... אז בחלום?? חח בכייף אחי...
✍ תגובה ✍
עולה ויורד: הנרקיס מסמל אהבה עצמית, [כ"א סיון תשס"ח 19:01]
בחיי אתה גאון.

בתחילה חשבתי שזה נשמע כמו סרט פעולה, אבל כשאתה זה שכותב תמיד יכנסו לתמונה גם הרגשות של המעורבים..

אבל תגיד לי אתה, הרבה פעמים אחרי שבן אדם נשבר, קרוע לגזרים. בא משהו\ מישהו והוא חוזר לעצמו, מתחיל להרגיש שלם יותר ושהכל ישתפר. וטוב לו להרגיש ככה. אבל הוא הרי יודע שזה זמני! שכבר אורב לו הגל הבא.
אצלי אישית, זה מרגיש מטופש כל פעם מחדש.
✍ תגובה ✍
מסתתר מאחורי כינוי: [כ"א סיון תשס"ח 19:29]
אהבה עצמית, ניתוק מהעולם, ועוד כמה דברים לפעמים אנחנו מבינים דברים בצורה ברורה אבל כיוון שאנחנו בני אדם אנחנו שוכחים. ולכן אנחנו חוזרים שוב על טעויות שטעינו.
אם נמצא את הדרך לזכור וללמוד את אותם תובנות שמחלצות אותנו מהקשיים אז הפעמים הבאות יהיו קלות יותר
✍ תגובה ✍
עולה ויורד: [כ"א סיון תשס"ח 19:33]
. יש הרבה סוגים של קשיים.
מקשיים נפשיים-רגשיים אף פעם לא יצאתי על ידי תובנות.
יש לדעת- לדעת שהבן אדם שפגע בנו עשה את זה כי הוא לא בסדר, לדעת שהוא לא שולט על עצמו, לדעת שהוא חולה.
לדעת שלדבר אליו זה כמו לדבר לקיר, שכלום לא ישתנה.
לדעת את זה.
אבל להיפגע כל פעם מחדש.
✍ תגובה ✍
מסתתר מאחורי כינוי: [כ"א סיון תשס"ח 19:40]
או אפשר לחשוב. לשקוע פנימה. ולגלות שאין דבר בעולם שיכול לגעת בי. ואז אפשר לצאת החוצה ולגחך על כמה שהיינו ילדותיים ובכינו על זה שהילד הרע פירק לנו את הארמון מחול שבנינו.
✍ תגובה ✍
עולה ויורד: [כ"א סיון תשס"ח 19:42]
אפשר. וזה קשה.
וזה עוד יותר קשה כשמדובר לא בילד רע,
ולא בארמון מחול.
✍ תגובה ✍
מסתתר מאחורי כינוי: [כ"ח סיון תשס"ח 12:46]
אבל זה מה שאני מנסה להבין האם יש בעולם שלנו דברים חשובים או שהכל זה סתם ארמונות של חול
✍ תגובה ✍
חולמת בהקיץ: וואוו מדהים! [כ"א סיון תשס"ח 20:40]
קשה לנו כ"כ לקבל את עצמנו. וכדי שאחרים יקבלו אותנו אנחנו חייבים קודם כל לקבל את עצמנו. אחרת גם לא נאמין בכך שהם מקבלים אותנו.
✍ תגובה ✍
בת של מלך: צודק אבל.. [כ"א סיון תשס"ח 20:45]
בזה אתה צודק הרבה חום וזיעה וזה מגעיל אבל הים,בריכה,אבטיח קר בקיץ כל זה מכפרים על הכל :P
✍ תגובה ✍
just me: יפה.. [כ"א סיון תשס"ח 22:02]
כן גם אני מצאתי שהפתרון להתגבר על כל הרגשות זה פשוט לאהוב את עצמך. לאהב חזק עד שאף אחד לא יוכל עוד ליפגוע בך כי אתה חזק. ואנשים לא מבינים מאיפה אתה שואב את הכח. אתה יודע כי זה פשוט אתה מספק לעצמך את כל מה שחסר לך.אבל זה כשלעצמו גם סוחף קצת על המוות. כי אתה כ"כ אוהב את עצמך עד שאתה מחפש קצת אנטמיות ושיעזבו אותך אם עצמך לבד.. אנשים אחרים ברגע שהם לא צורך הם כבר לא כ"כ מעניינים ואז אתה מחפש מה כן מעניין. ואתה מגלה שהעולם בסה"כ מגביל אותך ואם כ"כ טוב לך עם עצמך אז למה אתה צריך להיות דווקא פה. הרי אם עצמך תהיה תמיד..זה סתם מה שעלה לי אחרי שקראתי את מה שכתבת.. מקווה שלא תחשוב שאני מוזרה מידי. וגם אם כן...
✍ תגובה ✍
.: [כ"ב סיון תשס"ח 00:17]
מוזרה את לא ! יש משהו במה שאת אומרת ..אבל... מי ערב לך שעם עצמך תהיה תמיד ?
✍ תגובה ✍
just me: [כ"ב סיון תשס"ח 16:47]
אם לא ,זה לא יהיה אני. אז אני לא כ"כ דואגת השאלה היא מה נעשה אם ימאס לנו יום אחד מעצמנו..
✍ תגובה ✍
.: הכתיבה מטריפה אותי כל פעם מחדש , איזה יכולת יש לך שתהיה בריא ... [כ"ב סיון תשס"ח 00:16]
ו...שמחתי לשמוע שבסוף הוא לא התאבד!
(אתה יודע..הספיק לי לשמוע פעם אחת איך גולגולת מתנפצת :))
ו....מה הכוונה לקבל את עצמי כמו שאני, כאילו, עם כל המגרעות והחסרונות שלי...? טוב יש בזה משהו. תמיד צריכים להשתפר ולהתקדם הלאה הלאה...ואז בסוף נוכל לקבלל את עצנו בהרגשה קצת יותר טובה !

לילה נהדר מסתתר מאחורי ה-כינוי!
נקודה.
✍ תגובה ✍
חולמת בהקיץ: [כ"ב סיון תשס"ח 10:49]
ברור נקודה אני לא חושבת שהכוונה היא שזה שאנחנו צריכים לקבל את עצמנו זה אומר שאנחנו צריכים להישאר איפה שאנחנו חייבים תמיד לשאוף לעלות ולהתקדם. רק שאנחנו צריכים לקבל את המגרעות והחסרונות שלנו כי יש דברים שהם בטבע שלנו ואנחנו לא צריכים לחשוב שהם לא בסדר אלא בזה לקבל את עצמנו ולא להסתכל על עצמנו כאנשים דפוקים, לא יוצלחים וכו' ... בגלל החסרונות שלנו. כי לכל אדם יש חסרונות...
✍ תגובה ✍
מסתתר מאחורי כינוי: [כ"ח סיון תשס"ח 12:48]
כן בדיוק... לפעמים צריך לקבל את עצמנו למרות הכל כי אנחנו קיבלנו את עצמנו כפיקדון ואנחנו צריכים לאהוב ולשמור את עצמנו.

נ.ב. תודה על התגובות היפות והמושקעות
✍ תגובה ✍
ירושלים אהובתי: מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! [כ"ב סיון תשס"ח 10:46]
פשוט להכנס לראש של הנער ולהבין אותו! איך אתה מצליח לכתוב כ"כ יפה?
✍ תגובה ✍
בחורדי: כותב יפה כרגיל... [כ"ב סיון תשס"ח 13:49]
פסיכולוגים זה בזבוז כסף.
אבל הכרחי במציאות של ימינו לאנשים שאין מי שיקשיב להם.
✍ תגובה ✍
הוליווד: [כ"ב סיון תשס"ח 17:04]
האמת היא- אני חושבת שפסיכולוג זה קצת יותר מחבר שמקשיב לך, כי הוא יותר יודע איך להתמודד עם הבן אדם כי הוא למד ויודע, ולעומת זאת חבר לפעמים נתקע כי הוא לא יודע מה לענות והוא לא רוצה לפגוע או משהו.. לא יודעת.. זו דעתי..
✍ תגובה ✍
אלינורוש: אני חייבת לציין שהסיפור יפיפה [כ"ב סיון תשס"ח 17:22]
הכתיבה שלך מדהימה ..........
כ"כ נהנתי לקרוא
תודה
✍ תגובה ✍
מסתתר מאחורי כינוי: [כ"ח סיון תשס"ח 12:48]
תודה רבה
✍ תגובה ✍

מבקרים אחרונים

סה"כ 139 ביקורים בבלוג

תגובות אחרונות בבלוג

מציאות נודדת על:
טירוף
תגיד לי אתה על:
הצגת יחיד
I.W.M.N על:
רסיסים של אדם
צוגעעעת על:
רסיסים של אדם
הודו להשם כי טוב, כי לעולם חסדו. על:
רסיסים של אדם
~לפעמים חלומות מתגשמים~ על:
סיפור שלא יכולתי להמשיך
פריידי על:
סיפור שלא יכולתי להמשיך
כוכביתנולדת על:
עפר וכוכבים
ברוריה על:
בכלא הזמן
טלי7 על:
עמק הכאב